החלטה בתיק מ"ת 35699-08-11 - פסקדין

כנגד משיב זה הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, האחת כנגד בת הזוג שלו, והשניה כנגד בנה הקטין וכל זאת בעודו מצוי בגילופין.

על פי הנטען בבקשה למעצרו עד תום ההליכים למשיב 6 הרשעות קודמות על רקע תקיפת בת הזוג ואיומים כשבנוסף על כך מציינת המבקשת דבר קיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה אשר מקורו בגזר דין שניתן לא מכבר  - ביום 15.12.10.

משכך, ועל רקע עילת המעצר הסטטוטורית הנובעת מהמיוחס למשיב, ביקשה המבקשת לעצור אותו עד תום ההליכים.

בדיון שהתקיים ביום 22.8.11 הודיע ב"כ המשיב כי אין הוא חולק על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. הגם שכך, הרי שעל פי בקשתו ותוך שב"כ המבקשת מדגישה כי היא עומדת על מעצרו, הוזמן תסקיר שירות המבחן אשר כידוע חשיבות לו בעבירות כגון דא לצורך בחינת שאלת המסוכנות.

ב"כ המשיב אף ביקש כי שירות המבחן יתייחס מפורשות לאפשרות שילובו של המשיב בהליכי גמילה מאלכוהול.

תסקיר כמבוקש הוזמן ומבלי שהדבר כמובן יטע קביעה כלשהי באשר לאפשרות שיחרורו של המשיב, והתסקיר אשר הוגש ביום 12.9.11 נשא המלצה שלילית בעניינו של המשיב תוך ששירות המבחן מתרשם באשר לדלות כוחותיו לשינוי משמעותי באורחות חייו וסירובו להשתלב במסגרת טיפולית מתאימה.

ב"כ המשיב לא היה שבע רצון מתסקיר זה ולא נחה דעתו ממנו, זאת משהבהיר המשיב כי לא נעשתה עימו שיחה בשירות המבחן בשפה המובנת לו, היא השפה הרוסית ואפשר כי הובן שלא כראוי.

במצב דברים זה ועל מנת להסיר ספק וליתן למשיב את יומו בפני שירות המבחן ובפני בית המשפט טרם יוכרע גורל הבקשה, הורתי על הגשתו של תסקיר משלים אשר יערך זו הפעם בסיועה של מתורגמנית לשפה הרוסית. כך אכן נעשה  ועל כך אין חולק.

אלא, שאף הפעם  התסקיר המשלים שהוגש, אינו נושא בשורות עבור המשיב ואף הוא נושא המלצה שלילית על רקע נימוקים דומים שהובאו כבר בתסקיר הראשון.

ב"כ המשיב חוזר ומבקש חזרה לשירות המבחן. לטענתו, ובהסתמך למעשה על דברי המשיב, לא נשמעה עמדתו כראוי ונראה כי קצינת המבחן הביעה כעס מסויים כלפי המשיב אשר נראה כי אין דעתו נוחה ממסקנותיה ומיחסה אליו.

ב"כ המבקשת ומהטעמים המפורטים בפרוטוקול מתנגדת לכל השלמה לתסקירים שהוגשו, וסבורה כי בפני בית המשפט מונח די על מנת להענות לבקשה ולסיים ברורה כבר היום.

שקלתי טענות הצדדים וחזרתי ועיינתי בתסקירים כפי שהוגשו וסבורתני נוכח אלו  כי אכן וכטענת ב"כ המבקשת נתונה בפני בית המשפט תשתית מספקת להכרעה בבקשה וכי המשיב מצידו קיבל את יומו על מנת לנסות לשכנע את בית המשפט  לשקול חלופה ראויה במקרה דנן, דבר שלא צלח.

לא יכול שתהא מחלוקת כי אין מקום לנסיונות חוזרים ונשנים לקבלת תוצאה רצויה משירות המבחן. הפניה הנוספת שנעשתה, נעשתה מטעמים ענייניים ומשנחה דעתו של בית המשפט כי יש מקום לכך.

העובדה שקצינת המבחן לא מצאה לנכון לסטות ממסקנה הראשונית אין בה בוודאי כשלעצמה כדי לשכנעני לחזור ולבקש את עמדת שירות המבחן ובוודאי בוודאי שאינני מוצאת סיבה ראויה לפקפק בקצינת המבחן אשר טיפלה בעניינו של המשיב ולהניח כי מסקנתה ניתנה שלא מטעמים ענייניים.

העובדה שהמשיב חש כעס מסויים מצידה, אף אם נכון הדבר, אין בה כדי להצדיק מסקנה אחרת.

התסקיר הראשון כמו גם זה המשלים מנמק באופן ענייני מדוע ההמלצה הסופית שלילית הינה. עיון בתסקיר המשלים מלמד כי לא נעלמה מקצינת המבחן אמירתו הפעם של המשיב כי הוא נכון להתחיל בהליך הגמילה, אלא שעל פי התרשמותה קיים ספק רב באשר ליכולתו ונכונותו להשתלב בהליך כאמור.

בוודאי שאין מקום להסיק כי ישנו פגם בכך שהמשיב מתעניין בפרטים טכניים הנוגעים להליך הטיפולי, אולם לא בכך נעוץ הקושי אלא בהתרשמות הכללית באשר ליכולתו ונכונותו כמו גם התאמתו להליך טיפולי בשלב זה של חייו.

בית המשפט בוודאי מכל מקום שלא יפנה את המשיב ישירות לראיון במוסד גמילה על מנת  לבחון אם יש מקום לאשר הליך כאמור, שכן יש מקום להקדים ולבחון עניינים אחרים המוצאים ביטוי בתסקיר שירות המבחן.

מכל מקום, כך או כך סבורתני כי נעלם מהמשיב  הצורך להדרש אף להנחיות הפסיקה  באשר לנסיבות בהן יאושר הליך טיפולי בשלב המעצר, כאשר הכלל כידוע הינו כי הליך זה רלוונטי אך בשלב ריצוי העונש. חריגים לכלל האמור נקבעו בפסיקה ומוצאים ביטוי בין השאר בבש"פ 2278/08 קרייבסקי נ' מ"י וספק רב באם נסיבות העושה והמעשה יש בהם כדי לקיים מן החריגים האמורים.